אם יש משהו שאני אוהבת בחיים האלה זה חג אהבה (ופיצה)

לא משנה אם זה אמצע פברואר או אמצע אב, אם קיץ בחוץ או אם חורף, אני תמיד מוכנה לחגוג את האהבה ורוצה לחלוק כמה מההתאהבויות האחרונות שלי.

 חגגתי עם עוגיות ריבה מושלמות שאפיתי לפי המתכון הנהדר של מיספטל – שרית נובק

ועם פאי הפקאן הכי טעים שאכלתי בחיי על פי מתכון של רות אופק, הכי שמח במטבח (אני מחליפה את המייפל בסילאן, אבל רק כי אני לא אוהבת מייפל)

הכנתי מסטאק יפיפה של נתנאלה קופסאות קטנות ובכל אחת הנחתי עוגיית ריבה מאוהבת. הכנתי גם מלאכית אהבה מנייר לפי ההדרכה הנהדרת הזו.

בתחילת החודש התאהבתי מעל הראש בחבילה המדהימה באמת של מומונטו, קופסה שכולה אהבה לנייר, טעם מעולה, אריזה מעודנת ופינוק אינסופי לכל אוהבי הנייר באשר הם. החלק הטוב הוא, שאפשר לעשות מנוי שנתי ולהתאהב כל חודש מחדש:

אני מאוהבת גם בבית של בל אנד בו:

ובמובייל המופלא מהחנות המקסימה של רונצ'יק:

וכמו תמיד, אני מאוהבת באהבת חיי הנצחית וההיסטורית – פיצה.

אז הנה מתכון זריז לפיצה עבה, אוורירית, טעימה ומושלמת:

קילו קמח
2 כפות שמרים יבשים
כף משפר אפייה
חצי כוס שמן זית
כפית סוכר
כף מלח
600 מ"ל מים (2.5 כוסות בערך)

מערבבים 2 כפות שמרים וכף משפר האפיה עם קילו קמח, מוסיפים חצי כוס שמן זית וכפית סוכר, מוסיפים שתיים וחצי כוסות מים ולשים במערבל עם וו לישה, רק עד שהבצק מתהווה. מוסיפים כף מלח וממשיכים ללוש עוד 7-10 דקות.

מפתיחים חצי שעה (בזמן הזה מכינים את הרוטב ומכינים את התוספות), בקערה משומנת ומכוסה (אפשר בניילון נצמד, אפשר במגבת, אם ממש קר אפשר בתוך תנור סגור וכבוי עם קערה ובה מים רותחים – האדים ייצרו תא התפחה שיסייע לשמרים).

לאחר מכן מחלקים את הבצק לשלושה חלקים, מרדדים, מפזרים רוטב, גבינה ותוספות (אפשר לשים את התוספות ועליהן את הגבינה). עכשיו מדליקים תנור ומחממים ל-200 מעלות. בינתיים הפיצות המוכנות תתפחנה וכשהתנור יהיה חם אפשר יהיה להכניסן לתנור.

אופים עד שהבצק זהוב והגבינה מבעבעת והריח בבית משגע את כולם שיושבים ומסתכלים מתי כבר הפיצה תהיה מוכנה. בתאבון!